לתערוכה הנוכחית, יצרה יבגניה סדרה של כדים בגדלים ובפרופורציות משתנות, אך בעלי סילואט דומה הקושר ביניהם כמו היו חוליות בשרשרת. כל כד מתאר את רשמיה של יבגניה בנושאים שמעסיקים אותה לאורך חייה המקצועיים והאישיים, כמו גם הרהורים על תופעות ואירועים אקטואליים אשר קורים סביבה ונוגעים בה; היחס שלנו כחברה להזדקנות והפחד האישי שלה מהזקנה, הזעזוע שלה מהמלחמה באוקראינה, רשמים שלה מטיול משפחתי לפינלנד והחוויה שלה כאמנית והקושי להתפרנס מאמנות. בעבודותיה האישי מתערבב עם הפוליטי, המקומי עם העולמי והעכשווי עם ההיסטורי.