מוטיב הציפור חוזר ביצירותיי במהלך השנים – בציור באקריליק על קנבס או בפיסול בחומר קרמי ובציור עליו. המוטיב הועבר אלי ע"י אימי, אימי נשאה עיניה לציפורים:  "ציפורים נושאות בשורה" אמרה.

במהלך היצירה אני מפרקת את הכלים שיצרתי בחומר קרמי ומרכיבה אותם מחדש, עליהם אני יוצרת דימויים. המוטיבים שחזרו והופיעו ביצירותיי במהלך השנים, חוברים ויוצרים משמעות חדשה.

תהליך " הפירוק והחיבור מחדש" בא לידי ביטוי בתערוכה באמצעות טכניקות נוספות :  ציור דו ממדי באקריליק וברקמה ע"ג אריגים "נושאי זיכרון" – בדים ומפות שהיו בשימוש בבית ילדותי.

ביצירות שחוברו מחדש מופיעה הציפור ולעיתים "משוחחת" עם דמות של ילדה (אני או אימי ?).  הציפור משמשת לי לפה, מאפשרת לי לנהל דיאלוג עם זיכרונות הילדות במשק החקלאי במושבה דאז רמת השרון. זיכרונות קשים ורגעי שמחה , את חלקם אני זוכרת ואת חלקם אני מרגישה.

עם הזמן הציפור צוברת "ביטחון" ומשמיעה את קולה - "מבשרת" ומשקפת את רישומם של הימים הקשים שעוברים על כולנו.