ביצירות הפסיפס שלה בוראת דפנה בירגר שפה ייחודית שאינה באה לידי ביטוי רק באשליית החלקי שהופך לשלם. למן הרגע שהפכה בירגר ל"תופרת" "אורגת" ול"רוקמת", כשהיא מבקשת להעביר רכות ומרקם של בגד אל אבנים נוקשות וקרות.